הורים כותבים
…" אני באה לגן לפחות 4 פעמים בשבוע ורואה את הגישה הנעימה והשקטה של צוות הגן. הילדים שמחים בגן , משחקים בניחותה. פתרים בעיות בגישה שקטה ונעימה ע"י ברור ושיחה וכמובן חיבוק.
הגן מסודר לרווחת הילדים עם ציוד המתאים לגישת הגן ונקי. הילדים מקבלים ערכים בגן- לכבד איש את רעהו, החברה, הטבע והצמחייה…"
"אל פרדס חנה-כרכור הגענו לפני שלוש שנים. כמו זוגות רבים אחרים החלטנו לעזוב את אזור המרכז ולחפש לעצמנו פינה שקטה ורגועה בגבולות המושבה. תודה לאל, אחרי מאמצים לא מעטים מצאנו! חתמנו על חוזה השכירות, קיבלנו מפתחות, פרקנו ארגזים, תלינו ערסלים, שתלנו נענע בגינה וכל שנותר הוא למצוא לביתנו אביב בת השנתיים מסגרת טובה והולמת. לא ידענו מה בדיוק אנחנו מחפשים, אבל היה לנו ברור שזה צריך להיות מקום עם יחס אנושי חם, מחבק ואוהב. מקום שבאמת רואים בו את הילדים וקשובים לכל צרכיהם. אל גן אננדה הגענו בעקבות המלצה של חברים. הם סיפרו לנו על הגן, על הצוות, על המזון האורגני, על תרגולי היוגה, על הטיולים בקיבוץ, על העובדה שאין בגן הזה כסאות ושאת מרבית פעילויות עורכים כולם על מחצלות…
עם יד על הלב, בהתחלה זה קצת הרתיע אותנו. מה לנו (עכברי עיר עד לא מזמן) ולגן אלטרנטיבי שכזה? אז כן, היינו בהודו והמושג "יוגה" לא לגמרי היה לנו זר, ובכל זאת, התקשנו לקבל ולהתרגל לרעיון שגן ילדים יכול להתנהל כולו ברוח היוגה ושלא לדבר על קהילה שלמה המנהלת סגנון חיים כזה.
הספיק לנו ביקור אחד במקום כדי לסלק באחת את כל חששותינו ולרשום את אביב לגן. קשה מאוד להסביר במילים (אם כי זה בדיוק מה שאני מנסה עכשיו לעשות) את התחושות והאווירה במקום הקסום הזה. צריך פשוט לבוא, לראות, ולהרגיש.
גן אננדה זה לא רק גן. גן אננדה זה בית! גן אננדה זו משפחה חמה, מחבקת ואוהבת. מקום שרוכשים בו כבוד עצום לילדים ולסביבה בכלל. פעם אחר פעם נדהמנו מרמת הרגישות, מיכולת הנתינה ועומק מודעותם של צוות הגננים. אווירת השיתוף והכבוד לזולת נספגו באופן טבעי לא רק בקרב הילדים כי אם גם בקרב ההורים. האירועים, החגים והפעילויות בגן הזה לא דומים בשום צורה ובשום אופן לכל גן אחר שראינו או שמענו עליו. את המתנות והתובנות שקיבלה ביתנו אביב (וגם אנחנו ההורים) במקום הזה, תשא היא למשך כל שארית חייה, אם במודע ואם לא.
זוהי הזדמנות טובה להגיד שוב תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקנו להיות חלק מהמשפחה המיוחדת הזו – משפחת אננדה – משפחה שהיא בית!
באהבה ובהערכה אדירה"
(אייל עמית, אבא של אביב, מו"ל מוזה הוצאה לאור.)
"את ביתי הבכורה -ליה הכנסתי לגן רק כשמלאו לה שנתיים עד אז הייתה איתי 24 שעות ביממה. הייתי ועודני אם דאגנית ומגוננת. המשימה הלא פשוטה שניצבה בפני הייתה למצוא לביתי חממה מגוננת שתישמור עליה מפני העולם. מצאתי את עצמי מחפשת ועוברת גנים רבים אף אחד לא הרגיש נכון יותר ומדוייק יותר מגננדה.
את פני קיבלו אנשים מקסימים, חמים, רכים, פשוטים,מלאי שימחה ואהבת הבריות שהיו קשובים אלי בצורה נעימה ומכילה שהפתיעה אפילו אותי. היה לי מאוד קשה לשחרר את ליה ולתהליך הפרידה ההדרגתי והנעים היה אחראי הצוות הנפלא שאיפשר לי להיות מי שאני.בילית כמעט חודשיים באחד הגנים הנפלאים שיש! הייתה לי הזכות לראות בשוטף התנהלות סבלנית של צוות נעים, ללא הרמת טון הדיבור, בגובה העיינים של הילדים, בחינוך לפשטות,סבלנות ,שלום, ושמחה. הייתי גאה בבחירה הכי מדויקת בשבילי ובשביל ליה.
גם את ביתי השנייה-שירה הכנסתי לגן ללא היסוס ובשמחה גדולה. תודה לכולכם על כל הטוב שניתן."
(עינת גבעת, אמא של ליה ושירה)
"ישנו היצע גדול מאד, של גנים פרטים מכל הסוגים באזורנו הכפרי פרדס חנה-כרכור וסביבתו.
ובכל זאת גן "אנאנדה" עבור משפחתי – כשמו כן הוא- "אנאנדה" – שמחה או אני הייתי קוראת לזה "ברכת שמחת הלב".
הייחודיות ה"מנצחת" עבורי בגן זה היא היכולת של כל אנשי הצוות להיות בתהליך של ביטוי והשתנות מתמדת ,
תוך שימת לב לאהבה. לאהבת בני וצרכיו. לאהבת הקשב והרגישות כלפיו וכלפי כאם, כהורה וכאדם.
זוהי חוויה יוצאת דופן עבורי.וכמובן האוכל הצמחוני.בני צמחוני מלידה ואני מאד מאד שמחה שמתאפשר לו להישאר כך.
עברה כבר שנה מאז הגענו והתאקלמנו בגן.ואנחנו ב- "ברכת שמחת הלב" – "בגן אנאנדה".
(שי לי פיינברג – אם לבן 4 בגן אנאנדה)
"העברנו את בתנו, מיקה , לגן אננדה באמצע השנה.
זה לא שהיה רע במקום שממנו באנו אך היו לנו בעיות התנהגותיות עם מיקה בבית מרגע שנכנסה לגן הקודם: חוסר שיתוף פעולה בבוקר בבית, צעקות וכעסים ברמה לא פרופורציונלית לגילה או לסיטואציה וכד'..
כמובן שלא היינו בטוחים שזה קשור לגן ולאחר ה-מ-ו-ן לבטים (שנה וחצי) החלטנו לעשות את הצעד.
בתוך יומיים -שלושה מרגע שעברנו – מיקה חזרה להיות ילדה נינוחה כפי שזכרנו אותה (מלפני היותה בגן הקודם)..
זה לא שנעלמו המאבקים והכעסים מפעם לפעם (כמו בכל משפחה), אבל גם כשהיא לא מרוצה ממשהו – היא עדיין קשובה ומוכנה להתפייס ביתר קלות,
או לבחור פתרון ביניים, ובכל מקרה – להיות עמנו (בני המשפחה האחרים) בתקשורת .
מיקה באה בשמחה לגן, ואני מגלה אותה שמחה בסוף היום בבואי לאסוף אותה.
היא אהובה וזוכה להקשבה, אהבה ומגוון פעילויות בקצב וברמה המתאימים לגילה . יש לה חברים עמם היא משחקה מאוד יפה ועם הרבה פחות מאבקים בהשוואה לחברים מהגן הקודם.
בבוקר היא קמה בקלות מהמיטה ונכונה להתלבש.
אני , כאם, זוכה לדיווח מהצוות שהוא כנה ואמיתי וחושבים ביחד על פתרונות, בכל מפגש עם קושי כלשהו.
תודה לצוות המקסים. עלו והצליחו."
(נעמה אשכנזי, אמא של מיקה)